חבל מרמרוש, ובירתו הישנה והמתפוררת סיגט, היא חבל ארץ כפרי ופסטורלי במיוחד, שהיה מנוקד בקהילות יהודיות ששורשן בעבר השני של הקרפטים, במחוזות גליציה ובוקובינה, ושהתאפיינו בדתיות עמוקה – חסידית בעיקר – בריחוק מהמודרנה ובחיי מלאכת כפיים תמימים שבאו שלובים עם עוני דוחק.
נפגוש את תרבות הכפר שכמו קפאה בזמן, טבולה בירוק מהמם של העמקים המתערסלים בין פסגות הקרפטים, ואת השמות המצלצלים כמוכרים כל כך בעיני האמונים על ספרות רבנית ועל הווי חסידי: דעש ואיקלוד, ווישאו ובורשה, פטרובה וספינקא, סיגעט ומאסיב… קהילות יהודיות שנמחקו באחת לפני 81 שנה, ולא נותר מהם כי אם בתי עלמין, תמונות וזכרונות.
את הטיול במרמרוש 'נמסגר' בפגישה עם העיר שליד כפרי מרמרוש נדמית ככרך בינלאומי נוצץ: קלוז', או קלויזנבורג, העיר ה'הונגרית' המובילה בטרנסילבניה, שבה פעלה קהילה גדולה וחשובה, בהנהגתם של הרבנים לבית גלאזנר – ושנעשתה בירה לפעילות ציונית בין מלחמות העולם.
במאה השנים ויתר שחלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם הראשונה נעה העיר באיטיות ובעקביות מזהות הונגרית לזהות רומנית, מקולוז'וואר לקלוז'. בשנות מלחמת העולם השנייה היתה העיר שוב תחת ריבונות הונגרית – ורבבות יהודיה נשלחו, באביב 1944, ברכבות לאושוויץ, מלבד אלה שברחו לרומניה הסמוכה או ניצלו ברכבת המפורסמת של קסטנר, בן העיר.
כיום קלוז' היא עיר חשובה ברומניה – עיר סטודנטיאלית בעלת אופי מערבי, השוכנת בעמק מוריק למרגלות הקרפטים, ומשמרת איים של תרבות הונגרית. העיר מתהדרת באוניברסיטה עתיקה וברחובות מלאי קסם.
ביטול הטיסות הישירות לקלוז' (שלא תחזורנה הקיץ) העביר אותנו למודל של טיסת הלוך לבודפשט וחזרה דרך בוקרשט. את בודפשט, יעד ששווה טיול לעצמו, נפקוד ליום אחד קצר ו"'שווה'", וממנה נצא במיניבוס – כשאנו חוצים את השפלה ההונגרית, פוגשים את נופיה האופייניים ואף עוצרים לצהריים בעיר שהיתה הקהילה הגדולה ביותר באזור: אוראדיה, היא גרוסוורדיין, בדרך אל קלוז' 'שלנו'.
למרות ריבוי היעדים ננסה לשמור על מודל הסיור ה'מאוורר' – המותיר לכם (מעט) פנאי לנוח ולספוג את האזור. בהעדר מקומות כשרים בקלוז' ובמרמרוש, למעט במתחם הסאטמרי בסיגט, הטיול שלנו (מלבד הלילה בבודפשט) כולל 'כלכלה מלאה' שאני דואג לכשרותה.
